מה זה צאת הכוכבים ואיך מחשבים אותו?
צאת הכוכבים הוא הרגע שבו נראים בשמיים שלושה כוכבים בינוניים, ולפי המסורת היהודית הוא מסמן את תחילת הלילה ואת סוף היום. כיום מחשבים אותו לפי זווית השמש מתחת לאופק או לפי מספר דקות אחרי השקיעה, ובישראל הוא חל בדרך כלל כ-20 עד 35 דקות אחרי השקיעה, תלוי בשיטה ובעונה.
המשמעות של צאת הכוכבים
בלוח העברי היום מתחיל בערב. כל יום עברי מתחיל בלילה וממשיך ביום שאחריו. צאת הכוכבים הוא הנקודה שבה הלילה ודאי התחיל.
לכן לצאת הכוכבים יש תפקיד חשוב בזמנים רבים: סוף השבת, סוף החגים, סוף צומות ועוד. גם קריאת שמע של ערבית קשורה לזמן הזה.
המסורת מדברת על שלושה כוכבים בינוניים, ולא על כוכב אחד בולט. כוכבי לכת כמו נוגה נראים לפעמים זמן קצר אחרי השקיעה, ולכן הם אינם סימן לכך שהלילה התחיל. גם תאורת רחוב וזיהום אור בעיר מקשים לראות כוכבים, וזו סיבה נוספת לכך שכיום מסתמכים על חישוב ולא על תצפית.
בין השמשות: הזמן שבין שקיעה לצאת הכוכבים
בין השקיעה לצאת הכוכבים יש פרק זמן שנקרא בין השמשות. זה זמן של ספק: לא ברור אם הוא שייך עדיין ליום או כבר ללילה.
בגלל הספק נוהגים להחמיר משני הצדדים. בכניסת שבת מקבלים את השבת לפני השקיעה, וביציאת שבת ממתינים עד צאת הכוכבים. כך השבת אורכת בפועל יותר מעשרים וארבע שעות.
בין השמשות קשור לא רק לשבת. גם בחגים, בצומות ובמצוות שתלויות בתאריך מתחשבים בו. לכן ההבנה שלו עוזרת לקרוא נכון כל לוח זמנים.
איך מחשבים את צאת הכוכבים היום
בעבר הסתכלו בשמיים. כיום רוב לוחות השנה מחשבים את הזמן לפי מיקום השמש מתחת לאופק. ככל שהשמש יורדת עמוק יותר מתחת לאופק, השמיים חשוכים יותר והכוכבים נראים.
יש לוחות שמגדירים צאת הכוכבים כאשר השמש נמצאת מספר מעלות מתחת לאופק, ויש שמשתמשים במספר קבוע של דקות אחרי השקיעה. השיטה לפי מעלות מתאימה את עצמה לעונה ולמיקום, ולכן היא נפוצה בלוחות מודרניים.
בגלל ההבדלים בין השיטות, אפשר למצוא בלוחות שונים זמני צאת כוכבים שונים באותו יום ובאותה עיר, לפעמים בהפרש של כמה דקות. אין בזה טעות. זה פשוט שיקוף של שיטות חישוב שונות.
- שיטה לפי זווית השמש: מתאימה לכל עונה ומקום
- שיטה לפי דקות קבועות אחרי השקיעה: פשוטה לחישוב
- שיטה לפי דקות זמניות: הדקות גדלות ומתקצרות לפי אורך היום
למה צאת הכוכבים משתנה בעונות
באזורים כמו ישראל, הדמדומים בקיץ נמשכים זמן רב יותר מאשר בחורף ובאביב ובסתיו. לכן בשיטה שמבוססת על זווית השמש, הפער בין השקיעה לצאת הכוכבים מעט גדול יותר בקיץ.
ככל שמתרחקים צפונה, למשל באירופה, הדמדומים בקיץ ארוכים מאוד. במקומות מסוימים השמש כמעט לא יורדת מספיק מתחת לאופק, ושם נדרשים פתרונות מיוחדים בלוחות הזמנים.
צאת הכוכבים ויציאת השבת
זמן יציאת השבת שמופיע בלוחות מבוסס בדרך כלל על צאת הכוכבים, ולעיתים מוסיפים עליו כמה דקות לתוספת שבת. יש גם הנוהגים להמתין לזמן מאוחר יותר, הידוע כזמן רבנו תם.
באתר שבתינג מוצגים זמני צאת הכוכבים ויציאת השבת לכל עיר, לצד זמני היום האחרים. מנהגים בעניין זה משתנים בין קהילות, ובשאלה מעשית כדאי להתייעץ עם רב.
צאת הכוכבים משמש גם בימי חול. למשל, צום שמתחיל בבוקר מסתיים בצאת הכוכבים, ויום עברי חדש מתחיל ממנו לעניין תאריכים. לכן מי שנולד אחרי צאת הכוכבים, תאריך הלידה העברי שלו הוא כבר של היום הבא. בממיר התאריכים באתר אפשר לבדוק זאת בקלות.
שאלות נפוצות
כמה דקות אחרי השקיעה יוצאים הכוכבים?
בישראל, לפי רוב השיטות, בערך 20 עד 35 דקות אחרי השקיעה. הזמן המדויק תלוי בעונה, במיקום ובשיטת החישוב.
כמה כוכבים צריך לראות כדי שיהיה לילה?
לפי המסורת, שלושה כוכבים בינוניים. כוכב אחד בולט, כמו כוכב לכת, לא נחשב לסימן ללילה.
מה ההבדל בין שקיעה לצאת הכוכבים?
שקיעה היא הרגע שבו השמש נעלמת מתחת לאופק. צאת הכוכבים מגיע מאוחר יותר, כשהשמיים מחשיכים מספיק כדי שיראו כוכבים.
האם צאת הכוכבים זה זמן יציאת השבת?
בדרך כלל כן, לעיתים עם תוספת של כמה דקות. יש הנוהגים להמתין לזמן רבנו תם, שהוא מאוחר יותר.