שעות זמניות: איך מחשבים את זמני היום לפי הגר״א ומגן אברהם
שעה זמנית היא חלק אחד משנים עשר מאורך היום, ולכן היא ארוכה בקיץ וקצרה בחורף. לפי שיטת הגר״א היום נמדד מהזריחה עד השקיעה, ולפי שיטת מגן אברהם הוא נמדד מעלות השחר עד צאת הכוכבים, ולכן זמנים כמו סוף זמן קריאת שמע יוצאים מוקדם יותר לפי מגן אברהם.
מה זו שעה זמנית
בהלכה, זמני היום לא נמדדים בשעות של השעון אלא בשעות זמניות. מחלקים את היום לשנים עשר חלקים שווים, וכל חלק הוא שעה זמנית.
בקיץ היום ארוך, ולכן שעה זמנית יכולה להיות ארוכה משעה רגילה. בחורף היום קצר, והשעה הזמנית קצרה יותר. רק בתקופת השוויון באביב ובסתיו השעה הזמנית קרובה לשישים דקות.
השיטה הזו נשמעת מסובכת, אבל ההיגיון פשוט. התפילות והמצוות קשורות לשלבי היום, לבוקר, לצהריים ולאחר הצהריים. כשמחלקים את היום לחלקים שווים, כל זמן נשאר באותו שלב של היום בכל עונה.
שיטת הגר״א
לפי השיטה המיוחסת לגאון מווילנה, הגר״א, היום מתחיל בזריחה ומסתיים בשקיעה. מחלקים את הזמן הזה בשנים עשר ומקבלים שעה זמנית.
זו השיטה שרוב הלוחות מציגים כשיטה הראשית, והיא נפוצה מאוד בישראל.
שיטת מגן אברהם
לפי השיטה שנקראת על שם מגן אברהם, ספר הלכה מהמאה ה-17, היום נמדד מעלות השחר ועד צאת הכוכבים. עלות השחר הוא הרגע שבו מתחיל אור ראשון במזרח, לפני הזריחה.
בלוחות רבים עלות השחר מחושב כ-72 דקות לפני הזריחה וצאת הכוכבים כ-72 דקות אחרי השקיעה, אך יש גם לוחות שמחשבים לפי זווית השמש. בגלל שהיום ארוך יותר בשיטה הזו ומתחיל מוקדם יותר, הזמנים של הבוקר יוצאים מוקדם יותר מאשר לפי הגר״א.
ההבדל בין השיטות בא לידי ביטוי בעיקר בזמני הבוקר. בזמנים כמו חצות היום, שתי השיטות כמעט זהות, כי מוסיפים זמן שווה בתחילת היום ובסופו. לעומת זאת, סוף זמן קריאת שמע לפי מגן אברהם יכול להקדים בחצי שעה ויותר.
זמני היום העיקריים
בעזרת השעות הזמניות מחשבים את הזמנים שמופיעים בלוח זמני היום. הנה הזמנים המרכזיים, לפי מספר השעות הזמניות מתחילת היום:
- סוף זמן קריאת שמע: סוף השעה הזמנית השלישית
- סוף זמן תפילה: סוף השעה הזמנית הרביעית
- חצות היום: אמצע היום, סוף השעה השישית
- מנחה גדולה: חצי שעה זמנית אחרי חצות
- מנחה קטנה: תשע וחצי שעות זמניות מתחילת היום
- פלג המנחה: עשר שעות ושלושה רבעים מתחילת היום, כלומר שעה ורבע זמנית לפני סוף היום
דוגמה פשוטה לחישוב
נניח שבעיר מסוימת הזריחה ב-6:00 והשקיעה ב-18:00. אורך היום הוא 12 שעות, ולכן כל שעה זמנית לפי הגר״א היא בדיוק 60 דקות. סוף זמן קריאת שמע יהיה שלוש שעות אחרי הזריחה, כלומר ב-9:00.
באותו יום, לפי מגן אברהם, היום מתחיל ב-4:48 ומסתיים ב-19:12. אורכו 14 שעות ו-24 דקות, וכל שעה זמנית היא 72 דקות. סוף זמן קריאת שמע יוצא ב-8:24, יותר מחצי שעה לפני הזמן לפי הגר״א.
בחורף התמונה משתנה. אם הזריחה ב-6:30 והשקיעה ב-16:50, היום אורך 10 שעות ו-20 דקות, וכל שעה זמנית לפי הגר״א היא כ-52 דקות בלבד. במקרה כזה סוף זמן קריאת שמע לפי הגר״א יהיה בסביבות 9:05.
לפי איזו שיטה לנהוג
שתי השיטות מקובלות. רבים נוהגים לפי הגר״א, ויש שמחמירים בזמני הבוקר כמו קריאת שמע לפי מגן אברהם. המנהג תלוי בקהילה ובמסורת המשפחתית, ובשאלה מעשית כדאי לשאול רב.
באתר שבתינג תוכלו לראות את זמני היום לכל עיר לפי שתי השיטות, בלי לחשב בעצמכם.
שאלות נפוצות
כמה דקות יש בשעה זמנית?
זה משתנה לפי אורך היום. בישראל, לפי הגר״א, שעה זמנית נעה בערך בין 50 דקות בחורף ל-70 דקות בקיץ.
מה ההבדל בין גר״א למגן אברהם?
הגר״א מודד את היום מזריחה עד שקיעה. מגן אברהם מודד מעלות השחר עד צאת הכוכבים, ולכן זמני הבוקר שלו מוקדמים יותר.
מתי סוף זמן קריאת שמע?
בסוף השעה הזמנית השלישית של היום. הזמן המדויק משתנה כל יום ובכל עיר, ולכן כדאי לבדוק בלוח זמני היום.
מה זה פלג המנחה?
זמן שחל שעה ורבע זמנית לפני סוף היום. יש לו חשיבות בהלכה, למשל לגבי הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות שבת.