פרשת תצוה לילדים
בפרשת תצוה אלוהים מצווה להדליק את המנורה בשמן זית זך ולתפור בגדים מיוחדים לכוהנים. הפרשה מתארת את בגדי הכוהן הגדול, כמו החושן עם שתים עשרה האבנים, ואת חנוכת הכוהנים ומזבח הקטורת.
הסיפור של פרשת תצוה
אלוהים אמר למשה: אתה תצווה את בני ישראל להביא שמן זית זך, נקי מאוד, כדי להדליק נר תמיד. אהרן ובניו ידליקו את המנורה בכל ערב, כדי שתאיר כל הלילה.
אהרן ובניו נבחרו להיות כוהנים, אלה שעובדים במשכן. אלוהים ציווה לתפור להם בגדי קודש לכבוד ולתפארת. כל מי שהיה חכם לב, אומן שיודע לתפור ולעבוד, עזר להכין אותם.
לכוהן הגדול היו שמונה בגדים. היה אפוד, מעין סינר מבד צבעוני עם חוטי זהב, ועל כתפיו שתי אבני שוהם שעליהן נחקקו שמות שבטי ישראל. על הלב היה החושן, ובו שתים עשרה אבנים יקרות, אבן לכל שבט. כך אהרן נשא את כל העם על הלב שלו.
היה גם מעיל תכלת, ובשוליים שלו פעמונים מזהב ורימונים מחוטים צבעוניים לסירוגין, כך ששמעו את הצלצול כשאהרן הלך. על המצח היה ציץ מזהב שעליו נכתב: קודש לה׳.
בסוף הפרשה מתואר איך מקדשים את הכוהנים במשך שבעה ימים, ואיך בונים מזבח קטן מזהב להקטרת קטורת, בשמים עם ריח טוב, בכל בוקר ובכל ערב.
לגן: איך מספרים לקטנטנים
ספרו שבמשכן היו אנשים מיוחדים שנקראים כוהנים, ואהרן היה הכוהן הגדול. הוא לבש בגדים מיוחדים ויפים: על הלב היה לו תכשיט עם שתים עשרה אבנים צבעוניות, ובתחתית המעיל היו פעמונים קטנים שצלצלו כשהלך. בכל ערב אהרן הדליק את המנורה בשמן זית. אפשר להכין פעמונים ולשאול את הילדים מה הם לובשים לכבוד שבת.
שאלות לשולחן השבת
באיזה שמן הדליקו את המנורה?
בשמן זית זך, נקי מאוד.
כמה אבנים היו בחושן?
שתים עשרה, אחת לכל שבט.
מה היה בשולי מעיל הכוהן הגדול?
פעמוני זהב ורימונים.
אהרן נשא את שמות השבטים על הלב. מה זה אומר לשאת מישהו על הלב?
לחשוב עליו, לדאוג לו ולאהוב אותו.
למה אנחנו לובשים בגדים יפים בשבת?
לכבוד השבת, כדי להרגיש שזה יום מיוחד.
פעילות: חושן של שתים עשרה אבנים
מה צריך: קרטון, צבע זהב, אבני חן מפלסטיק או כפתורים, דבק, חוט צמר
- גזרו ריבוע מקרטון זהב או צבעו קרטון בצהוב.
- ציירו עליו רשת של ארבע שורות ושלוש עמודות.
- הדביקו בכל משבצת אבן חן מפלסטיק, כפתור צבעוני או עיגול נייר צבעוני.
- כתבו ליד כל אבן שם של שבט או של בן משפחה, ותלו את החושן על חוט סביב הצוואר.
מה לומדים מהפרשה?
לשאת את האחרים על הלב: לזכור ולדאוג לכל אחד. וגם לכבד מקומות וזמנים מיוחדים, כמו השבת.
מילים מהפרשה
- כוהן – מי שעבד במשכן ובבית המקדש
- חושן – לוח עם 12 אבנים יקרות שהכוהן הגדול לבש על הלב
- זך – נקי וטהור מאוד