החתונה היהודית: חופה, כתובה ושבירת הכוס – שלבי הטקס
החתונה היהודית בנויה משני חלקים עיקריים: קידושין, שבהם החתן נותן לכלה טבעת בפני שני עדים, ונישואין, המסומלים בחופה ובשבע הברכות. לפני החופה חותמים על הכתובה, ובסיום הטקס החתן שובר כוס זכר לחורבן ירושלים. סדר השלבים קבוע ברובו, אבל פרטים רבים משתנים בין עדות וקהילות.
לפני החופה: קבלת פנים וחתימת הכתובה
באשכנזים ובחלק מהקהילות נהוג שהחתן והכלה אינם נפגשים כמה ימים לפני החתונה, ונהוג שהם צמים ביום החתונה עד אחרי החופה, כיום של חשבון נפש ותחילת דרך חדשה. בקהילות אחרות המנהגים שונים.
האירוע נפתח בקבלת פנים: הכלה יושבת על כיסא מקושט ומקבלת את האורחים, ובמקביל, בשולחן החתן, נחתמת הכתובה. הכתובה היא מסמך בארמית שבו החתן מתחייב לדאוג לכלה, לכבד אותה ולפרנס אותה, והיא כוללת התחייבות כספית למקרה של גירושין או פטירה. על הכתובה חותמים שני עדים כשרים שאינם קרובי משפחה של בני הזוג.
הכיסוי: רגע ההינומה
באשכנזים נהוג טקס ״באדעקן״, שבו החתן ניגש אל הכלה ומכסה את פניה בהינומה, לפעמים בליווי שירה ובברכה שהמשפחה מעניקה לה. הטקס מזכיר את רבקה שכיסתה את פניה כשפגשה את יצחק, ויש המסבירים שהחתן מוודא בכך שזו אכן הכלה שבחר.
בעדות המזרח הכיסוי אינו חלק מרכזי בטקס, ולעיתים הכלה פשוט מגיעה לחופה עם הינומה. בקהילות רבות נערך לפני החתונה גם טקס חינה, ערב חגיגי עם לבוש מסורתי ומנהגים משפחתיים.
החופה: קידושין ונישואין
החופה היא יריעה הנמתחת על ארבעה מוטות, ומסמלת את הבית המשותף שבני הזוג בונים. בחתונות רבות היא נמצאת תחת כיפת השמיים, כרמז לברכה שזרעם יהיה ככוכבי השמיים. החתן נכנס ראשון, ובאשכנזים נהוג שהכלה מקיפה אותו שבע פעמים, בליווי האמהות.
לאחר מכן מתחילים הקידושין. המסדר קידושין מברך ברכת ״בורא פרי הגפן״ וברכת האירוסין, ובני הזוג טועמים מהיין. אז החתן עונד טבעת על אצבע המורה של יד ימין של הכלה ואומר ״הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל״, בפני שני העדים. הטבעת צריכה להיות בבעלות החתן, ונהוג שתהיה פשוטה וללא אבנים.
בהמשך קוראים את הכתובה בקול, ומוסרים אותה לכלה. אחר כך נאמרות שבע הברכות על כוס יין שנייה, ולעיתים מכבדים בהן קרובים ואורחים נכבדים. הברכות עוסקות בבריאת האדם, בשמחת החתן והכלה ובגאולת ירושלים.
שבירת הכוס
בסיום הטקס החתן שובר כוס ברגלו. לפני כן נהוג לומר את הפסוק ״אם אשכחך ירושלים״, כדי להזכיר שגם בשעת השמחה הגדולה ביותר זוכרים את חורבן בית המקדש. בעדות המזרח יש הנוהגים שהחתן אומר את הפסוק בעצמו. רגע השבירה הוא גם הסימן לקהל לפרוץ בקריאות ״מזל טוב״ ובשירה.
אחרי החופה: ייחוד, סעודה ושבע ברכות
באשכנזים ובחלק מהקהילות נהוג שמיד אחרי החופה בני הזוג נכנסים לחדר ייחוד, שבו הם נמצאים לבדם כמה דקות, ושם הם גם מפסיקים את הצום. לאחר מכן מתחילה סעודת החתונה, שבסופה מברכים ברכת המזון ושוב אומרים את שבע הברכות.
בשבעת הימים שאחרי החתונה נערכות סעודות ״שבע ברכות״ אצל משפחה וחברים, שבהן חוזרים על הברכות אם יש מניין ואורח חדש. זו הזדמנות להמשיך את השמחה ולחגוג עם מעגלים נוספים.
- קבלת פנים וחתימת הכתובה
- כיסוי פני הכלה (באדעקן) באשכנזים
- כניסה לחופה והקפות באשכנזים
- ברכת אירוסין ונתינת הטבעת
- קריאת הכתובה ושבע הברכות
- שבירת הכוס
- חדר ייחוד וסעודה
חתונה יהודית בישראל: מה צריך לדעת
בישראל נישואין יהודיים מוכרים נעשים דרך הרבנות, ויש לפתוח תיק נישואין במועצה הדתית מספר שבועות לפני החתונה. כחלק מהתהליך הכלה משתתפת בהדרכת כלות ובני הזוג נדרשים להציג מסמכים על יהדותם ועל מעמדם האישי.
רוב הזוגות בוחרים רב מסדר קידושין שמכיר אותם ומתאים לסגנון האירוע. מומלץ לשבת איתו מראש, לשאול על המנהגים הנהוגים במשפחות של שני הצדדים, ולתאם מי יכובד בברכות ובעדות.
שאלות נפוצות
למה שוברים כוס בחתונה?
שבירת הכוס היא זכר לחורבן בית המקדש וירושלים. המנהג נועד להזכיר שגם ברגע השמחה הגדול ביותר לא שוכחים את ירושלים.
מי יכול להיות עד בחתונה?
העדים צריכים להיות שני גברים יהודים שומרי מצוות, בוגרים, שאינם קרובי משפחה של החתן או הכלה ואינם קרובים זה לזה. הרב מסדר הקידושין מאשר את העדים מראש.
מה כתוב בכתובה?
הכתובה היא מסמך בארמית שבו החתן מתחייב לכבד את אשתו, לפרנס אותה ולדאוג לצרכיה, וכוללת סכום כספי שמגיע לה במקרה של גירושין או פטירה. היא נחשבת למסמך המגן על האישה.
למה הכלה מקיפה את החתן שבע פעמים?
זהו מנהג אשכנזי נפוץ, ויש לו כמה הסברים: שבעת ימי הבריאה, בניית חומה סמלית סביב הבית החדש, והפסוק מספר ירמיהו ״נקבה תסובב גבר״. בעדות המזרח בדרך כלל לא נוהגים כך.